קיר

קיר - נקודה במרחב הזמן של תחרות ספורט ארוכה בה נגמרה לגוף הבטריה וניתן לסיים את המסלול רק אם עוברים לרוץ על הבטריה החלופית הידועה גם בשם כוח רצון.


פירוש זה מובא לבקשת הקוראים. 

Total Immersion

לאחר ההברזה מטריאתלון אילת שסיכם את העונה, האימונים לקראת העונה הבאה נפתחו בשצף קצף.
השנה מצטרף עוד בן משפחה לאימונים, הוא אומנם עוד לא רץ (רק עומד) ועוד לא רוכב על הבינבה, אבל שוחה בכל הכוח.

אז בתור הצהרת כוונות לעונת הטריאתלונים של 2011 להלן תמונות מאימוני השחיה (בשיטת TI?)

אקוואטלון גן שמואל 2010

אקוואטלון - (מלטינית אקווה (מים) אטאלון (היאבקות)) הוא התגוששות במים. או בתרגום חופשי לעברית טריאתלון שבו המשטרה לא מגייסת מספיק כוח אדם כדי לסגור את הכבישים ולכן אין מקצה אופניים.

טריאתלון קיסריה 2010

אני שוחה לי לאיטי, ופתאום! את מי אני רואה אחרי המצוף השני בין כל מאאתיים השחיינים?
את אחי הקטן.
"אילי, מה אתה עושה פה?" רציתי לשאול אותו אבל במקום מלאתי פי מים.

אופניים, המקצה החזק שלי, נראה לי שפה אני כבר מוכן לעבור למרחק האולימפי.

ריצה, 2 מטרים משטח ההחלפה נתפסה לי הסרעפת, אוויר אין ונאלצתי לעבור לדידוי ולראות איך כל העולם, אישתו ואחיו הקטן מפנים לו את הגב. לא יפה.

לסיכום סיימתי בזמן לא משהו בכלל של 1:37:11. (לינק למסלול)
איל סיים לאחר 1:33:35.
ואבא קיבל חשק.

טריאתלון תל אביב 2010

אז שיפרתי או לא שיפרתי את הזמן?

שאלה שקשה לענות עליה, כי אומנם הגעתי לקו הגמר 1:35:50 לאחר הזינוק, שזה בכ 8 דקות יותר מהטריאתלון האחרון, אבל מהצד השני, מסלול האופניים ארוך ב5 ק"מ אקסטרה בשביל הכיף.

מצד שלישי, סוף סוף שחיתי חתירה ולא רק צפתי אל המצופים.

מצד רביעי, התקרבות אל דבוקת השחיינים גורמת לחטיפה והחטפת בעיטות לא הכי נעימות.

מצד חמישי, האבסורד הוא שיצאתי מהמים בזמן פחות טוב מהפעמים הקודמות.

יש לי גם צד שישי אם אתם רוצים: את מסלול התחרות אפשר למצוא כאן.

טריאתלון ראשון לציון 2010

בשורה התחתונה עמדתי בזמן שתכננתי.

1h:27m:56s קטן מ 1h:30m:0s

מש"ל!

וזה מה שחשוב מבחינתי.

חוץ מזה, בדומה לטריאתלון בקיסריה שוב פשוט לא הצלחתי לשחות, או ליתר דיוק לא הצלחתי בכלל להכניס את הראש למים. כך שאת כל קטע השחיה שחיתי כמו צב, חזה עם ראש בחוץ.

משמע צריך להתחיל להתאמן גם מחוץ לבריכה החמימה.

בצ'ק ליסט של מה צריך להביא רשום שיש להביא מצלמה + צלם. אז תודה רבה לאיל שקם ברבע לשבע! רחמנא ליצלן.

כמו כן את מסלול הטריאתלון ניתן למצוא כאן.

טריאתלון קיסריה 2009

תם הטריאתלון הראשון ואפשר לסכם שלמרות הפסילה, הלא מוצדקת לדעתי והלא מעניינת אותי כהוא זה, בשלב האופניים, המטרה הושגה בחלקה. הצלחתי לרדת מ 1:44:06 (הזמן של איל בטריאתלון ת"א) אך לא הצלחתי לנגוס ב 1:30:00 (זמן המטרה שהצבתי). את השעון עצרתי על 1:37:26, בדיוק באמצע הדרך בין המטרה הראשונה לשניה.

שלושה חודשים של אימוני שחיית חתירה (כולל בים) וברגע אחד של זינוק אתה שוכח הכל ופשוט שוחה חזה. ההמולה של הזינוק עם משקפת שלא אוטמת עין שמאל וגלים קטנים שמשקים אותך יופי, לזה אי אפשר להתכונן.
עד המצוף הראשון פשוט לא הצלחתי להכניס את הראש לתוך המים. בכל פעם שניסיתי פשוט הרגשתי שאין לי אוויר אח"כ כבר עצמתי עין שמאל והתחלתי לשחות חזה שלא כמו זקנה.

באופניים, המקצה החזק שלי, התחלתי לעקוף כמו מטורף עד שבקטע של כביש דו מסלולי אמרתי לעצמי "אני גם ככה עוקף אז אני אשאר בנתיב השמאלי" תוך 16 שניות עוקף אותי שופט על אופנוע ואומר לי שעקיפה חייבת להסתיים תוך 15 שניות ושאני נותן דראפטינג לכולם. ותוך כדי שולף לי כרטיס אדום כאילו באנו לשחק כדורגל.
רגע של שביזות על הפסילה ויאללה המשך עקיפה.

בשלב זה עוד לרוץ? דידוי זאת מילה יותר מתאימה.

באחד מקטעי הריצה חלפתי מול אבא, שלום אמרנו רק עם העיניים שנתנו מבט של חמלה על מצבו העגום של האחר.

לסיום הפוסט נעבור למה שבאמת מעניין אתכם, תמונות. אך לא לפני שנודה לטל על העבודה הנאמנה.

כמו כן, מי שרוצה לראות את המסלול והביצועים יכול למצוא את זה כאן
כמו כן 2, אבא סיים את המסלול ב 2:28:48 ושני לוונטל סיימה את המקצה האולימפי (כפול משלנו) ב 3:11:27 שעות.

טריאתלון אשדוד 98

בספורט הנקרא טריאתלון נתקלתי לראשונה לקראת סוף השירות הסדיר, אז החליטה היחידה לרשום אותנו למקצה הדואתלון בטריאתלון אשדוד. לשם כך שכרה לנו היחידה מאות זוגות אופניים (שלא מעט מהם לא שרדו את השהות הקצרה שלהם בבסיס תקוע המחוצץ והקוצי).
בתור חייל ותיק קיבלתי אישור לצאת הביתה ביום חמישי אבל לא לפני שהבטחתי למפקד הישיר שאתייצב לתחרות למחרת לא יאוחר מ6 בבוקר. למחרת, אכן, 6 בבוקר התייצבתי עם הדייהו הירוקה של ההורים בחוף ים אשדוד.
לאחר חימום קצר ולאחר שבחרנו לנו זוג אופניים שיהיה מסוגל גם לנסוע עמדנו על קו הזינוק מחכים ליריה שתזניק את המפקדים כדי שנוכל (אני ועוד ארבעה) להחזיר את האופניים למקום, לקחת את חולצות התחרות, להדחק לדייהו ולנסוע הביתה.

שנים אח"כ חולצת התחרות הנ"ל הייתה אחת החולצות המועדפות עלי, וכל פעם ששאלו אותי האם אני טריאתלט, עניתי, לא, זה רק סיפור בבלוג.

איל בטריאתלון ת"א

הספורט האולטימטיבי!!!

אני רק שואל את עצמי, מתי אני? (עצמי עונה לי - ספטמבר, קיסריה... אם ירצו השם והברכיים)

איל היום התחרה (אבא בא על תקן מאמן ואני על תקן מעודדת, כן, לילד יש תקציב) וסיים לאחר 1:44 שעות, ו6 שניות שאותם לא נשכח לו כי זה הזמן שלמעשה מציב את הרף והמטרה לשלושת החודשים הקרובים.

מי שרוצה יש פה גם את המסלול והביצועים של איל במבט מלמעלה (חוץ מקטע השחייה כמובן).

Iron Man

Yesterday there was here, as I told you already, the "Iron Man" race and it was really exhausting! you can't believe how much audience was here to cheer.

The contest start at 7 o'clock at the morning of course I didn't wake up but I went to the most of the rest of the day, the first man finished after 8 and half hours and the first woman an hour later but the most amazing thing was that at 12 o'clock at night nearly at the 17 hours limit (last cutoff) there was enormous mount of people who still was there cheering especially the two women who missed the 17 hours by 3 second and the other by two minutes. but still they are iron man.
well as I told you earlier it was exhausting! and great.

Iron Man

Well I wanted to tell you one thing and to send photos but at the instead I'll tell you this.

Yesterday I've reached Taupo and at the following Saturday there would be here the iron man contest (yes i know what you are thinking "very exciting"),

so today there was here the iron man 5 km fun run which I took part and finish it after 24 minutes which I think is quite fast to one who didn't do any exercise at the past 2 months.