A true story

המקרה הכי מוזר קרה לי היום.

טל הציעה! שנשאר לראות את המשחק של ארסנל נגד מנצ'סטר יונייטד.

זה בא לי בהפתעה גמורה, לא ראיתי את זה מגיע.
במחשבה לאחור, זה בכל זאת משחק חשוב בין שתי קבוצות אנגליות. ולילדה זורם איזה גן אנגלי או שניים בדם.



לך תסביר לה עכשיו מה זה נבדל.

El Retiro reserve

לראשונה בגוואטמלה סוף סוף יצאנו מהעיר. אחרי יומיים נסיעה קשוחה ב chicken buses בדרכים שחלקן לא דרכים הגענו לגן העדן.
עכשיו אנחנו ב Resort מהמם באזור Semuc Champey שנמצא על שפת נחל בין שתי גבעות, בקתות באנגלו עם כל התנאים, כך שמי שדאג לאופי ירח הדבש שלנו לאחר הטרק המאתגר יכול להיות רגוע.
פה אנחנו מתכננים להישאר מספר ימים, לנוח ולמצות את האטרקציות מסביב (אל דאגה אלה לא אטרקציות מהסוג שאני אוהב).

Chichicastenango market - Take 2

הפעם לא לקחנו צ'אנס,
הגענו לשוק יום קודם.

יום קודם, אין מה לחפש פה, עוד עיירה.
אבל בבוקר כשיצאנו מפתח המלון גילינו שהשוק פשוט צמח סביבנו ומקיף אותנו מכל עבר.

Las Fuentes Georginas trek

בדיוק חזרנו מיומיים טרק ל Las Fuentes Georginas
הברך פשוט הורגת אותי, זה כבר לא כמו שהייתי צעיר בן 27...

טל רצתה מלונות 5 ככובים,
אני הבטחתי רק 1000.

היה טרק פשוט מעולה, אם כי קצת קשה (טל תטען שהרבה קשה). זה לא רק הטיפוס (מגובה התחלתי של 2500 מטר עד ל 3500 ואני מעריך שבשקט עוד 1000 בתפירות מגבעה לגבעה על הרכס) זה גם האוויר הדליל שמקשה על הנשימה זה ה 14 ק"מ סה"כ וכמובן המשקל על הגב.

בלילה ירד מבול, המזל שלי ושל טל שבתור זוג נשוי נתנו לנו את האוהל סוויטה ל2 כאשר כל השאר באוהל הגדול והמרווח קמו רטובים.

למחרת, לאחר הירידה שכאמור גמרה לי את הברך הגענו לקינוח של הטרק והוא המעיינות החמים.

אמרתי לטל שחייבים לנסוע לפחות פעם אחת ב chicken bus. אחרי הטיול הזה אפשר לשים וי גם על זה.

פעם שישית

זה התחיל כבדיחה
לחגוג יום הולדת 27 פעם שניה
חמש שנים אחרי זה טפח לכדי כך
שכולם סופרים לי רק כך

הנחמד בכל העניין הוא שכשלפעמים כשכן צריך לענות ברצינות לשאלת הגיל לוקח לי רגע לחשוב לחשב את התוצאה.

ומה שהכי מצחיק הוא כשגיליתי שבן דודי יוסי החל לספור גם כן באותה צורה. כי אם אני רק בן 27 אז זה מחייב לשמור על 4 שנות ההפרש.

At 2400m altitude

כבר תוך שבועיים נעלם לי הכושר?

או שהאוויר מאוד דליל פה ב Quetzaltenango?

Chichicastenango market

זאת לא הפעם הראשונה שאני מפספס הסעה בגלל הבדלי שפה, הפעם הקודמת התרחשה בהודו, עת הגעתי לתחנת האוטובוס של החברה המתחרה. אבל בהודו כמו בהודו יש את פקטור המזל כשהצלחתי לתפוס את האוטובוס הנכון על הדרך (לסיפור המלא). הפעם המזל לא האיר לנו פנים.

הזמנו לעצמנו הסעה ערב קודם לשוק שפועל רק יומיים בשבוע בעירה השכנה בשם Chichicastenango. בדרך כלל שירותי ההסעות כאן אוספים אותך מהמלון, אך לא הפעם.
האבסורד היותר גדול שנקודת האיסוף הייתה בסך הכל 100 מטר מהמלון שלנו. לתפוס אותו על הדרך לא הצליח לנו.

למודי לקח ומאוכזבים מכך שלשוק כבר לא נגיע בגלגול הזה הלכנו לסוכנות אחרת (שמדברים בה אנגלית) להזמין נסיעה למחרת לעיר הבאה.
דבל צ'קינג לא עוזר כאשר הנהג מבריז.
בעל הסוכנות שבשלב זה כבר התנחלנו לו במשרד הרגיש כל כך לא נעים שהוא לקח אותנו בעצמו במקום הנהג המבריזן.

Laundry day

צריך לכבס מתי שהוא

אי אפשר ללבוש את אותו זוג תחתונים כל יום.

Volcano Pacaya

היום טיפסנו על הר הגעש הפעיל Pacaya.

סה"כ היה זה טרק נחמד של כ 2 ק"מ ו 200 מטר טיפוס. בעלי כושר לקוי או סתם עצלנים יכלו לקחת מונית (כפי שהמקומיים קוראים לחיה הזאת) לראש ההר.

Picture of a TAXI

Manuel Antonio N.P

Manuel Antonio National Park

שמורה זו, או ליתר דיוק מזג האויר בשמורה (ובכל אזור הדרום) הביא אותנו לקבל את ההחלטה שכבר התבשלה עוד קודם והיא לוותר, בצער רב ובמיוחד לאור העובדה ששילמנו והרבה על הכל מראש, על הטרק בשמורת קורקובדו.
הסיבה לויתור היא קודם כל כי השמורה לא הכי נגישה מבחינת דרכי הגעה (יש להחליף אוטובוסים ומעבורות) ובשביל לטרק בה יומיים אנו צריכים לבלות עוד שבוע שלם בנסיעות ובמקומות לא מעניינים בקוסטה ריקה. אבל בעיקר המחשבה ללכת כ 20 ק"מ ביום בחום שלאורך החוף הפסיפי הביאה אותנו היישר לגואטמלה.

חם

חם פה שאתם לא מאמינים
חם פה עד שנמסים
חם פה...

אני מציין זאת בחזרה
כי פשוט חם פה נורא.

Butterfly Garden

תמונות מגן הפרפרים שאפשר לי סוף סוף לצלם אותם.

Courage Tal

טלטול, תעזבי את הברקס...

I'm proud of my lass

Canopy

אם הספורט הלאומי של ניו זילנד הוא בנג'י, אז הספורט הלאומי של קוסטה ריקה הוא בהחלט הקנופי.

הקנופי הוא למעשה אומגה בין צמרות עצי העבות שגדלים כאן בשפע או בין צמרות ההרים ומעל העמקים.

השאלה האם אני הולך לעשות את זה היא ממש לא ה issue פה. המתקנים האלה קטנים עלי, לא מפחידים אותי כלל ואני כבר לא יכול לחכות לעלות עליהם.
השאלה הגדולה היא טל ופחד הגבהים שלה. היא דווקא רוצה אבל האם היא אכן תעשה? עד אז נצטרך להמתין בסבלנות.

to be continued...

Cañon Negro

אתמול נסענו לספארי סירה בשמורת קניון נגרו שבצפון המדינה, ממש על גבול ניקרגואה. אפילו קיבלתי הודעת SMS של ברוך הבא לניקרגואה, מזל שלא הוצאתי שיחה כי אז היו מחייבים אותי על שיחת חוץ.

הרבה ציפורים יש שם בשמורה, לחלקן עשיתי בוק צילומים למקרה שירצו לפתוח בקריירת דוגמנות, המעניינת מבינהן היא ציפור בשם נינגה שצוללת כדי לתפוס דגים ולרוב מוציאה רק את הראש והצוואר מהמים ולכן גם מכנים אותה ציפור נחש.

חמודים גם היו ה Caimans שזהו סוג של תנין מים מתוקים (די קטן) שגרם לויכוח ביני לבין טל האם יש לו מקום אצלנו בבית, אני טענתי שאפשר לשים אותו באמבטיה, טל טענה שלא יהיה לה איפה להתקלח אבל היא שוכחת שיש לנו גם דוש.

Volcano Arenal

אל השמורות שלמרגלות הר הגעש הפעיל ארנל ניתן לצאת רק בטיול מאורגן. דבר שאני וטל לא כל כך מתלהבים ממנו. אבל בדיעבד אחרי הצילומים הנהדרים של חתול הפרא wildcat ועוד מיני חיות אפשר לומר שהסיור היה שווה כל דולר.

כמו כן שימו לב שהצלחתי לתפוס סוף סוף את יונק הדבש.

אני אתן לתמונות לדבר במקומי.

ג'ט לג

או שהזדקנו (בתור אחד שסופר את ימי ההולדת שלו בכפולת של 27, זוהי אופציה בלתי סבירה בעליל) או שפשוט אנחנו לא מצליחים להתגבר על הג'ט לג. בכל יום אנו קמים שעה מוקדם יותר מהיום הקודם ובהתאמה מתרסקים מעייפות מוקדם בערב.

היום קבענו לנו טרק לילה לטיפוס על הר הגעש Arenal כך שהשאיפה היא שלא תהיה לנו ברירה אלא לאפס שעונים.

Lands in Love

את מסענו החלטנו לפתוח במלון שנקרא Lands in Love. הסיבה העיקרית, מעבר לעובדה שזהו מקום מדהים בתוך שמורת טבע ומתוחזק להפליא, היא ידידתי מהתנועה רונה שנמנת על 18 הבעלים הישראלים שלו.

כמות מיני החיות כאן היא עצומה, יש כאן מגוון של ציפורים בכל הצבעים, פרפרים שלא נחים לרגע כדי שאוכל לצלם אותם, וצפרדעים ונחשים שאילולי בחרו לזוז בחיים לא היינו מבחינים בהם מוסווים בשטח.
כמו כן אם מישהו חשב אי פעם שצרצר עושה הרבה רעש עוד לא שמע את החרקים כאן, סירנות של צבע אדום קטן עליהם.

ירח דבש באיחור אופנתי

כמעט איחרנו לטיסה, אח"כ כמעט איחרנו לקונקשיין.

טל תמיד צוחקת עלי שאני לא יודע איחור אופנתי מה הוא. שכל מקום אליו אנו הולכים אני חייב להגיע שעות לפני הזמן. אז למה בכל מה שקשור בטיולים אני חייב תמיד לאחר? לטיול אחרי צבא יצאתי באיחור של 4 שנים ועכשיו לירח הדבש אנחנו יוצאים באיחור של יותר משנה לאחר החתונה.

לנתב"ג הגענו, כהרגלנו בקודש, שעות לפני אך כשעמדנו לעלות למטוס (בין האחרונים) מסתבר שאת בקבוק המים שטל בדיוק קנתה לא ניתן לקחת איתנו. הדיילת המליצה לנו ללכת להחזיר, מעשה שבמחשבה לאחור לא באמת מצדיק אפשרות החמצת הטיסה תמורת 8 שקלים.
בניוארק, תוכנן מראש קונקשיין קצר, הבעיה הגדולה היא שצריך לעבור גם בביקורת דרכונים גם במכס וגם לאסוף את המוצ'ילות. עוד הרגל קודש שיש לנו הוא לבחור את התור עם פקיד ההגירה הכי איטי בכל ניו ג'רזי. בסופו של יום לאחר הִתחרות ריצה (מסביב לעצים ועד הבית) הספקנו בדוחק גם לטיסה הזאת.