תמונות ירח דבש

בשעה טובה סיימתי למיין, לערוך, למחוק ולהעלות את התמונות מירח הדבש.

כל התמונות באלבום זה הן תמונות שלא מצאו את דרכן לאף פוסט.
תבלו.

אינשטוקן בפלה

כבר כתבתי בעבר על בעיות השפה שהיו לנו במרכז אמריקה, אבל בכל זאת יש עוד סיפור שלא סופר ,אך בהחלט שווה פוסט, על איך אני וטל ניסינו לבלבל מוכר בחנות נייר טואלט.

תלת השיח היה כדלקמן:

אלעד: אפשר ניר טואלט פורפאבור.

מוכר: בבקשה.

אלעד: כמה זה?

מוכר: 18 קצל?

אלעד (פונה לטל): מה הוא אמר?

טל: הוא אמר שזה 8 קצל.

אלעד (שולף שטר של 10 קצל): בבקשה.

המוכר: זה לא מספיק.

אלעד (פונה לטל): מה הוא אמר?

טל: הוא אמר שאין לו עודף.

אלעד (למוכר): אז תביא בפלה.

המוכר: בבקשה.

אלעד: כמה הבפלה?

מוכר: קצל וחמישים.

אלעד (פונה לטל) מה הוא אמר?

טל: הוא אמר שזה חמישים אגורות.

אלעד (למוכר): אה, אז תביא 4 בפלה.

בשלב זה המוכר עבר לשיטה התאילנדית (למה הוא לא עשה זאת קודם לא ברור) ופשוט שלף מחשבון, רשם 24 ואמר:

Give me more

אלעדוס

מאז ומתמיד סבתא שלי טענה שאני חמוד, אבל מתוק? אני לא טיפוס מתוק!
אבל מסתבר שכנראה לא לחינם יש המכנים אותי אלעדוס (גלידה בעגה המקומית).

סוף סוף תפסתי אותו, ולא סתם, על חם, זולל אלעדוס.
נכון, ראיתם את הציפור הזאת כבר כמה פעמים בתמונות קודמות אבל זאת הפעם הראשונה שאני מצליח לתפוס גם את הצבע שלה, שהוא למעשה כחול כהה ולא שחור כמו שנדמה.

Back to Antigua

לטל נמאס מתל אביב, אחרי 10 שנים בעיר היא רוצה לעבור לגור בכפר, היא טוענת שחסר לה נוף ילדותה הירוק.
השבוע האחרון מעלה ספקות גדולים לגבי נערת הכפר והכפר.
שבוע אחד עם החיות הבריח אותנו חזרה לעיר, לא שלא נהננו אבל לחזור ל Antigua, לציביליזציה ועוד לקבל את אותו החדר במלון היה ממש כמו לחזור הביתה מבחינתנו.

מכאן אנחנו ממשיכים לעוד עיירה קטנה ונחמדה בשם יורק החדשה ומשם,
בקצב של הדג נחש,
נארוז ת'חפצים לתוך המזוודה
מהכפר לעיר בכיוון הירידה...



הנה אני בא...

Finca Tatin's Photos

אפילו לשירותים אי אפשר ללכת בלי המצלמה.

Finca Tatin

עם לוק של אבעבועות רוח ברחנו מגן העדן אחרי לילה אחד כדי למצוא את עצמנו במקום יפה עוד יותר, על שפת אגם ובתוך ג'ונגל ועם יחס סביר בהחלט בין היתושים לשאר מיני החיות הרבות שאורבות פה בתמונות.



בצער רב אין אני מעלה כרגע תמונות עקב בעיות מחשב, בפינקה עצמה אין בכלל אחד כזה ובעיירה הקרובה בשום מקום לא שמעו על פיקסה. אז עד הפעם הבאה פשוט תדמיינו סרטנים, עכבישים, נחש ירוק בשירותים ושלל ציפורים (ואת טל).

Heaven?

דמיינו את גן העדן.
מה אתם רואים?
נוף מדהים?
ירוק מכל עבר?
מקווה מים?
מקום מפלט מפנק?...

ויתושים? דימיינתם גם יתושים?

אין זו הפעם הראשונה במסעותי שאני מגיע אל הגן הנכסף ותמיד הם חייבים לבוא גם. אך כמות היתושים שיש כאן היא בהחלט השיא, אתה מחסל אחד באים עוד עשרה לתגבורת. תכשירים נגד אתם שואלים, שכחו מזה. בגן העדן היתושים בראש שרשרת המזון.

Tikal

זאת חתיכת נסיעה (עד לצפון המדינה) בשביל לראות כמה בניינים.

מי שבכל זאת הציל את המצב היו הציפורים והדביבונים שמסתובבים כאן ואפשרו רק במעט לצלם אותם.

תעלת בלאומליך

הגענו לפלורס, זוהי עיירת תיירות על חצי (יותר 90% למען האמת) אי בתוך אגם. מצד אחד נחמד פה, מצד שני חם, העיירה נראית כרגע כמו תעלת בלאומליך ואין פה ממש מה לעשות חוץ מהסיור ל Tikal שהוא כיום הסיבה היחידה להגיע לכאן, הסיבה השניה היא שבדר"כ ממשיכים מפה למקסיקו. כך שמחר תקבלו דיווח על הסיור ב Tikal ומחרתיים כבר נרד בחזרה דרומה במקום שפעת החזירים במקסיקו.

העונה הגשומה

העונה הגשומה החלה ומזג האוויר כאן משוגע והפכפך. לדוגמא היום, בבוקר השתזפנו על שפת הנחל. בצהריים, יצאנו לשייט אבובים מהנה ביותר (מצטער שאין תמונות אבל יש גבול לאן שאני יכול לקחת את המצלמה). כשסיימנו אותו כבר היו עננים רעים, כשהגענו למלון כבר החל לטפטף ואת המקלחת החמה עשינו כבר כשבחוץ סופת רעמים.

היום ערב שישי ומתוכנן להיות דגים בבופה.
מי מהמר על חריימה?

Semuc Champey

מי אמר שאין כאן אטרקציות מהסוג שאני אוהב?

התחלנו את היום בהליכה/שחיה במערה לאור נרות, היה קצת קשה לשמור את המצלמה מעל המים אבל תיק ה waterproof עשה את העבודה. בתוך המערה, צ'ופר ראשון קפיצה של כ 3 מטרים לבריכה.

משם המשכנו לבריכות הטורקיז של סמוק שמפיי, קודם טיפסנו כ 200 מטר לתצפית שכל מי שהגיע אליה הייתה לו רק מילה אחת בפיו... וואו.
משם ירדנו לבריכות, אכלנו את ה Lunch box שהזמנו והבאנו מראש מהמלון. ולקינוח צ'ופר נוסף, קפיצה של כ 8 מטר אל המפל.

A true story

המקרה הכי מוזר קרה לי היום.

טל הציעה! שנשאר לראות את המשחק של ארסנל נגד מנצ'סטר יונייטד.

זה בא לי בהפתעה גמורה, לא ראיתי את זה מגיע.
במחשבה לאחור, זה בכל זאת משחק חשוב בין שתי קבוצות אנגליות. ולילדה זורם איזה גן אנגלי או שניים בדם.



לך תסביר לה עכשיו מה זה נבדל.

El Retiro reserve

לראשונה בגוואטמלה סוף סוף יצאנו מהעיר. אחרי יומיים נסיעה קשוחה ב chicken buses בדרכים שחלקן לא דרכים הגענו לגן העדן.
עכשיו אנחנו ב Resort מהמם באזור Semuc Champey שנמצא על שפת נחל בין שתי גבעות, בקתות באנגלו עם כל התנאים, כך שמי שדאג לאופי ירח הדבש שלנו לאחר הטרק המאתגר יכול להיות רגוע.
פה אנחנו מתכננים להישאר מספר ימים, לנוח ולמצות את האטרקציות מסביב (אל דאגה אלה לא אטרקציות מהסוג שאני אוהב).

Chichicastenango market - Take 2

הפעם לא לקחנו צ'אנס,
הגענו לשוק יום קודם.

יום קודם, אין מה לחפש פה, עוד עיירה.
אבל בבוקר כשיצאנו מפתח המלון גילינו שהשוק פשוט צמח סביבנו ומקיף אותנו מכל עבר.

Las Fuentes Georginas trek

בדיוק חזרנו מיומיים טרק ל Las Fuentes Georginas
הברך פשוט הורגת אותי, זה כבר לא כמו שהייתי צעיר בן 27...

טל רצתה מלונות 5 ככובים,
אני הבטחתי רק 1000.

היה טרק פשוט מעולה, אם כי קצת קשה (טל תטען שהרבה קשה). זה לא רק הטיפוס (מגובה התחלתי של 2500 מטר עד ל 3500 ואני מעריך שבשקט עוד 1000 בתפירות מגבעה לגבעה על הרכס) זה גם האוויר הדליל שמקשה על הנשימה זה ה 14 ק"מ סה"כ וכמובן המשקל על הגב.

בלילה ירד מבול, המזל שלי ושל טל שבתור זוג נשוי נתנו לנו את האוהל סוויטה ל2 כאשר כל השאר באוהל הגדול והמרווח קמו רטובים.

למחרת, לאחר הירידה שכאמור גמרה לי את הברך הגענו לקינוח של הטרק והוא המעיינות החמים.

אמרתי לטל שחייבים לנסוע לפחות פעם אחת ב chicken bus. אחרי הטיול הזה אפשר לשים וי גם על זה.

פעם שישית

זה התחיל כבדיחה
לחגוג יום הולדת 27 פעם שניה
חמש שנים אחרי זה טפח לכדי כך
שכולם סופרים לי רק כך

הנחמד בכל העניין הוא שכשלפעמים כשכן צריך לענות ברצינות לשאלת הגיל לוקח לי רגע לחשוב לחשב את התוצאה.

ומה שהכי מצחיק הוא כשגיליתי שבן דודי יוסי החל לספור גם כן באותה צורה. כי אם אני רק בן 27 אז זה מחייב לשמור על 4 שנות ההפרש.

At 2400m altitude

כבר תוך שבועיים נעלם לי הכושר?

או שהאוויר מאוד דליל פה ב Quetzaltenango?

Chichicastenango market

זאת לא הפעם הראשונה שאני מפספס הסעה בגלל הבדלי שפה, הפעם הקודמת התרחשה בהודו, עת הגעתי לתחנת האוטובוס של החברה המתחרה. אבל בהודו כמו בהודו יש את פקטור המזל כשהצלחתי לתפוס את האוטובוס הנכון על הדרך (לסיפור המלא). הפעם המזל לא האיר לנו פנים.

הזמנו לעצמנו הסעה ערב קודם לשוק שפועל רק יומיים בשבוע בעירה השכנה בשם Chichicastenango. בדרך כלל שירותי ההסעות כאן אוספים אותך מהמלון, אך לא הפעם.
האבסורד היותר גדול שנקודת האיסוף הייתה בסך הכל 100 מטר מהמלון שלנו. לתפוס אותו על הדרך לא הצליח לנו.

למודי לקח ומאוכזבים מכך שלשוק כבר לא נגיע בגלגול הזה הלכנו לסוכנות אחרת (שמדברים בה אנגלית) להזמין נסיעה למחרת לעיר הבאה.
דבל צ'קינג לא עוזר כאשר הנהג מבריז.
בעל הסוכנות שבשלב זה כבר התנחלנו לו במשרד הרגיש כל כך לא נעים שהוא לקח אותנו בעצמו במקום הנהג המבריזן.

Laundry day

צריך לכבס מתי שהוא

אי אפשר ללבוש את אותו זוג תחתונים כל יום.

Volcano Pacaya

היום טיפסנו על הר הגעש הפעיל Pacaya.

סה"כ היה זה טרק נחמד של כ 2 ק"מ ו 200 מטר טיפוס. בעלי כושר לקוי או סתם עצלנים יכלו לקחת מונית (כפי שהמקומיים קוראים לחיה הזאת) לראש ההר.

Picture of a TAXI