Total Immersion

לאחר ההברזה מטריאתלון אילת שסיכם את העונה, האימונים לקראת העונה הבאה נפתחו בשצף קצף.
השנה מצטרף עוד בן משפחה לאימונים, הוא אומנם עוד לא רץ (רק עומד) ועוד לא רוכב על הבינבה, אבל שוחה בכל הכוח.

אז בתור הצהרת כוונות לעונת הטריאתלונים של 2011 להלן תמונות מאימוני השחיה (בשיטת TI?)

אבן פינה

הבניה של ביתנו הקט בחולדה החלה.

להלן תמונות מהנחת אבן הפינה, הבסיסה, הפיקניק והקירות.

We run on Mafrum power

קבוצת כוח המפרום סיימה בתוצאות נאות ביותר את ריצת הלילה של נייקי הרבה בזכות המפרומות והקוסקוס שתקענו לפני.

האמת שעם פייסר (נותן קצב) שמתאים לך ניתן להגיע ליופי של תוצאה, וכך באמת קרה שמצאתי עצמי יורד אל מתחת ל50 דקות (49.19) אחרי שאיל משך אותי במשך 8 הק"מ הראשונים בקצב של 13 קמ"ש (ב2 אח"כ ירדתי ל12 קמ"ש). איל כשלעצמו סיים עם כאב צואר אחרי 47.42 דקות.

סבתא אידה רוקחת מפרום לתחרות

יוסי סיים אחרי 52 דקות.
ליאל סיימה אחרי 1:05 שעות.
אבא סיים אחרי 1:10 שעות.
ורותם וענת סיימו אחרי 1:23:25 שעות.

תמונות...

אקוואטלון גן שמואל 2010

אקוואטלון - (מלטינית אקווה (מים) אטאלון (היאבקות)) הוא התגוששות במים. או בתרגום חופשי לעברית טריאתלון שבו המשטרה לא מגייסת מספיק כוח אדם כדי לסגור את הכבישים ולכן אין מקצה אופניים.

חצי הולדת

נבו חגג היום חצי הולדת

בבית הקפה

בקאמרי

 בפארק

עם Take Away

טוב אבא אולי די עם הפפרצי הזה!

תחל שנה וטיוליה

טריאתלון קיסריה 2010

אני שוחה לי לאיטי, ופתאום! את מי אני רואה אחרי המצוף השני בין כל מאאתיים השחיינים?
את אחי הקטן.
"אילי, מה אתה עושה פה?" רציתי לשאול אותו אבל במקום מלאתי פי מים.

אופניים, המקצה החזק שלי, נראה לי שפה אני כבר מוכן לעבור למרחק האולימפי.

ריצה, 2 מטרים משטח ההחלפה נתפסה לי הסרעפת, אוויר אין ונאלצתי לעבור לדידוי ולראות איך כל העולם, אישתו ואחיו הקטן מפנים לו את הגב. לא יפה.

לסיכום סיימתי בזמן לא משהו בכלל של 1:37:11. (לינק למסלול)
איל סיים לאחר 1:33:35.
ואבא קיבל חשק.

בריכת המשושים

מסתבר שהטרק לבריכת המשושים (לינק) הוא למטיבי לכת, מזל שנבו מטיב לכת.

נחל מג'רסה (דליות)

כמה זמן אפשר בלי לטייל? בסוף מעמיסים את המשפחה לאוטו, קונים דוריטוס צידה לדרך ונוסעים.
לאן? לאיפה שרטוב וקריר.
אז חבשנו לנבו את כובע הצפרים שלו (לצורך הסוואה) העמסנו אותו למנשא וקדימה.

לפני שלוש שנים בדיוק (ספטמבר 2007) עשינו חלק אחר באזור שנקרא הזאקי שבו קטעים יותר עמוקים וחלקים למעבר אבל ההמלצה לחלק הזה (מגב' צימר), שמסודר ומותאם למשפחות ע"י רשות הטבע והגנים, הייתה במקום.

מסקנה מהטיול: להסתובב עם מטריה בקיץ נותן את אותם התוצאות כמו להסתובב איתה בחורף...
היא לא מונעת ממך להרטב.

את המסלול ניתן למצוא פה

איך לשגע אנשים

זהו פוסט שראיתי בבלוג (לינק) שאני עוקב אחריו ופשוט הייתי חייב גם.

הקליקו ותגלו

הכלב שמכר את הפרארי שלו

מה מלמדים את ילדכם בספרים?
מנטרות נסתרות להשפעה על התודעה כבר מהגיל הרך.
לדוגמא:
לאה גולדברג מספרת לנו על כלבלב שהיה לו הכל (באמת הכל... מרק, עצם, פרארי) אבל זה לא הספיק והוא יוצא למסע של גילוי והגשמה עצמית

עוד בספר:
"כשהתלמיד מוכן - המאלף מגיע" - עמ' 37.
"אין ארוחות חינם" - עמ' 43.
"לעולם אל תקל ראש בכוח הפשטות" - עמ' 45.
"רוב הכלבים לא תופסים איזה כוח עצום יש לתודעה שלהם" - עמ' 49.
"האושר הוא מסע - לא יעד".

סקר נבו הגדול - התוצאות

First things first נענה לשאלה שרבים שאלו אותי והיא מי זה כל אחד ואחת בתמונות.

אז

A – סבתא אורית

B – סבתא ג'אנט

C – סבא אריה

D – אני

E – טל

F – סבא יגאל

האמת שלא צפיתי את תוצאות הסקר, חשבתי שמי שיקח את הסקר בהליכה יהיה סבא אריה שלבסוף הגיע רק במקום השני עם 20% מהקולות. סבתא ג'אנט הפתיע והתמקמה במקום השלישי עם 11% מהקולות. ועבדכם הנאמן (תכף אני בא לשטוף כלים) התמקם הכי קרוב לנבו עם 66% מהקולות.

עכשיו אפשר להיות בטוחים מי האבא. לא?

סקר נבו הגדול

אז למי הוא דומה?
לאבא שלו? (זה אני) לאמא שלו? או בכלל לסבּפתא?
כל יומיים מישהו מעלה טענה אחרת.
ולכן אני משיק את סקר נבו הגדול שבו יקבע אחת ולתמיד למי הוא שייך.

אני רק מבקש לא להצביע יותר מפעם אחת ולא להגיב בקשר לתוצאות.

A

B

C

D

E

F

ההצבעה נסגרה - לתוצאות הקלק כאן.

טריאתלון תל אביב 2010

אז שיפרתי או לא שיפרתי את הזמן?

שאלה שקשה לענות עליה, כי אומנם הגעתי לקו הגמר 1:35:50 לאחר הזינוק, שזה בכ 8 דקות יותר מהטריאתלון האחרון, אבל מהצד השני, מסלול האופניים ארוך ב5 ק"מ אקסטרה בשביל הכיף.

מצד שלישי, סוף סוף שחיתי חתירה ולא רק צפתי אל המצופים.

מצד רביעי, התקרבות אל דבוקת השחיינים גורמת לחטיפה והחטפת בעיטות לא הכי נעימות.

מצד חמישי, האבסורד הוא שיצאתי מהמים בזמן פחות טוב מהפעמים הקודמות.

יש לי גם צד שישי אם אתם רוצים: את מסלול התחרות אפשר למצוא כאן.

סבתא שלי תקWה

בדיחה ששמעתי מסבתא שלי תקוה כהן פעם:

(או יותר מפעם)

(או הרבה יותר מפעם)

סבתא: אתה יודע למה המתים לא קמים מהקבר?

אני: כן.

סבתא: כדי שלא יתפסו להם את המקום.

התמונה האחרונה של הספתא: אחרי 5 שנים שלי בתל אביב, עת ביקור ראשון אותנו והנין החדש. (5/4/2010)

Masculine nipples

נכון שתמיד שאלתם את עצמכם מדוע ולמה יש לגברים פטמות?

ובכן, בתור אבא טרי גיליתי את התשובה ממש לאחרונה.

והנה היא לפניכם בלינק הזה (במהופך).

קיבוץ דיפתונג

נכון שתמיד שאלתם את עצמכם איפה זה קיבוץ דיפתונג?

ובכן, הנה התשובה (במהופך).

מי הבא בתור?

צפו פגיעה הבאים בתור.
יש מתנות שמסתובבות, כך נראה לי, עוד משנות ה-80'. אין מה לעשות איתן, הן לא בטעם של אף אחד והן לא באות עם פתק החלפה (חלקן אפילו בא בצבע תחלת – טעות במקור). הראשון שבאמת קנה אותן כבר אז היה חסר טעם, מאז הן מחליפות בוידמים ומחכות לתינוק הבא שיוולד.

מה זה אתם שואלים? גם אני שואל וכבר יש לי שניים כאלה. כך שהזוג הבא שיביא צאצא לעולם... צפו לקבל מתנה כפולה ממני.

בכל זאת אתם שואלים מה זה? התשובה פה.

פדיון נבו

אתם יודעים למה לנבו קוראים נבו?
מסתבר שהפור נפל במהלך הטיול לירדן (טיול שטל בכלל לא הייתה בו), עת טיפסנו על הר נבו והשקפנו על ארץ ישראל.

סיפור יפה, נראה לי שאאמץ אותו.

ידוע לי על לפחות שני אנשים שונים שצילמו את הטקס, ברגע שאשים יד על אחד הסרטים אעדכן פוסט זה, עד אז אתם יכולים לצפות בסרטונים הללו.

כמו כן אני מקווה גם לשים יד על תמונות מצד המשפחה של טל כי מסתבר שבמצלמה שלי הם פשוט לא צולמו (ליאל!!!)

עדכון פוסט - 6/6/2010:

ראיתי את שני הסרטים שצולמו, שניהם לא באיכות משהו אבל הנה אחד מהם בכל זאת למי שרוצה לראות.

צילום: סבתא ג'נט:

טריאתלון ראשון לציון 2010

בשורה התחתונה עמדתי בזמן שתכננתי.

1h:27m:56s קטן מ 1h:30m:0s

מש"ל!

וזה מה שחשוב מבחינתי.

חוץ מזה, בדומה לטריאתלון בקיסריה שוב פשוט לא הצלחתי לשחות, או ליתר דיוק לא הצלחתי בכלל להכניס את הראש למים. כך שאת כל קטע השחיה שחיתי כמו צב, חזה עם ראש בחוץ.

משמע צריך להתחיל להתאמן גם מחוץ לבריכה החמימה.

בצ'ק ליסט של מה צריך להביא רשום שיש להביא מצלמה + צלם. אז תודה רבה לאיל שקם ברבע לשבע! רחמנא ליצלן.

כמו כן את מסלול הטריאתלון ניתן למצוא כאן.

פיקניק בהפתעה

עבדו עלי דוד.
לא ציפיתי לכזאת חגיגה.
וזאת הברכה שנבו קיבל מהבחור בתמונה:

נבו אחי,
איזה כיף שבאת לעולם
אז מה אני אחדש לך ממרום גילי כבר 6 חודשים? יש פה מלא בנות, הן נראות כמונו אני לא מבין מה ההבדל אבל אני מבטיח לבדוק את זה ולחזור אליך עם תשובות.
בקשר לשני הזקנים האלה שמסתובבים סביבך כל היום, כל גרפס ונוד שאתה עושה הם ממש שמחים אז אחי, פרגן לעצמך.
תשמור על הציצי שלך, אל תיתן לאף אחד לגעת, בעיקר לא להוא עם השערות בחזה, שאגב ממש כיף למשוך בהן.
אומרים לי פה לקצר אז אחינו שיהיה במזל ותגיד לאבא שלך מזל טוב, שמעתי מהזקנים שלי שגם הוא נולד לא מזמן לפני 27 שנים ושהיום חוגגים לו.
נשיקות לאמא שלך ותמשיך לעשות לה עיניים, זה עובד עליהן יופי.

אז כפות ולקים.
אור אבני.

עצמאות 62

איפה נבו, הלבוש כחול לבן ועטוף דגל, חסר לי פה בתמונות?
ישן.

ABBEY ROAD

פתאום, שמעתי ABBEY ROAD בין השיחים...

לחץ להגדלה

The Godfather

ככל שאני מביט בתמונה הזאת כך אני חושב שהיא פשוט מעולה.

נבו במהלך הברית.
להגדלה לחצו כאן.

בריתו של אברהם:

אתם תחתכו את הבולבול ואני אדאג לכם לחניה מתחת לבית, בלי לחפש כלל! בשעה הכי לא אפשרית לחניה בתל אביב (קרי יום שישי בצהריים)

נחום, נבו נחום.

דרקון, מירי דרקון.

היה לנו שם בשבילו, שם, אפשר לומר רגיל, לא נפוץ מדי, אחד שגם אני וגם טל היינו מרוצים ממנו.
אבל אז באה ההצעה לקרוא לו בשם שבכותרת, שם שהוא מקורי מצד אחד ומהצד השני כל כך עוצמתי שאנחנו פשוט לא יכולים לסרב. מי יעז להתעסק איתו עם שם שכזה, זה יותר גדול אפילו מ"בונד, ג'יימס בונד".



הקרדיט על השם שייך לליאור זפרן, בן דודו בן השלוש וחצי של דרקון.

Synchronize watches

נהנה מהרגע

תמיד חיכיתי לרגע הבא שיבוא, אם ניקח את ירח הדבש כדוגמא אז שנה חיכיתי שניסע, כשסוף סוף נסענו אז בקוסטה ריקה, למרות שבלי ספק נהננו, חיכיתי להגיע לגואטמלה, שם כבר חיכיתי להגיע לניו יורק ששם כבר חיכיתי לחזור הביתה לסדר את התמונות ולפתוח את הקניות.
זאת הפעם הראשונה שלא רק אני ממש נהנה מכל רגע, גם אין בי ציפייה לרגע הבא.
הכול כאן ועכשיו.


והוא חמוד.

שכפלתי עצמי בהצלחה

חמוד!

טיול חמולה - נחל כזיב

התלבטתי איך לקרוא לכותרת הפוסט, טיול חמולה 3, נחל כזיב או יומהולדת לאבא/דוד אריה. בכל מקרה לא זאת הסיבה שלקח לי שבועיים להעלות אותה.
הסיבה לאיחור הייתה שלא הייתי מרוצה מההתאמה של התמונות למוזיקה במצגת שהכנתי, (וכשכבר הייתי מרוצה לקח לי עוד זמן להאבק עם היוטיוב). אז עכשיו שאני מרוצה מהתוצאה הנה היא לפניכם:
המוזיקה דרך אגב (למי ששואל) שייכת לקוטימן שמארח באלבומו המצוין את אם. סי. קרולינה.

תמונות מהטיול...

נחל כזיב

בהזדמנות זו שניתן לי הבלוג הזה לומר את דברי, אני רוצה לציין לשבח את רותם על הארגון, ההוצאה לפועל, החידון והסרטון שהכינה שהנה הוא לפניכם.

פה יש לינק למסלול של נחל כזיב.

ילדי הפרחים

איפה אתם הייתם כשקנדי נרצח?


מסיבת שנות השישים לרגל שישים שנות...
תכלס, רק סווטה הייתה חסרה לי לתחפושת.

חידת פורים

למה התחפשתי השנה?
לילד פרחים מה sixties?
לערס מה seventies?


מה פתאום. אני התחפשתי לאשתי.
המכנס שלה, החגורה שלה, הסוודר שלה וגם השרשרת...

אופניים בבארי

כמו כל שנה הבטיחו מרבדים, אך השנה לא קיימו.
אז נשארנו רק עם מסלול האופניים המעולה, 25 ק"מ סינגל (ללא ברבור כמובן) של רכיבת לונה פארק ועם ג'חנון.
כלניות בכמויות ניתן להיזכר רק בתמונות.


התמונות והוידאו הן משנים 2006, 2007 אז קיימו פריחה (וגם עוד לא היה קיים הבלוג אז אני מרשה לעצמי להעלות את זה עכשיו)

שבוע 32

כנראה תמונה אחרונה לפני שניפגש באמת

שבוע 32 אבל מי סופר?

בניאס

שנים לא הייתי בבניאס.
נראה לי שהפעם האחרונה הייתה אי אז בטיול שנתי בתיכון.

נחל פרוד

"אין דברים כאלה" המליץ לי אבא כששמע שאנחנו יוצאים למחרת לטיול בצפון.
נחל פרוד, נחל אכזב רוב ימיו, מתפרץ ונובע רק אחת לכמה שנים כאשר מזג האוויר מתאים לו. אך כשזה קורה (כמו אחרי המבול שירד השבוע) אכן, אין דברים כאלה.
המסלול שאינו רגיל למים מסולע ועובר דרך הנחל דבר שיוצר מסלול רטוב, אתגרי למעבר, מהמם ביופיו, כיפי ולא! לנשים בהריון.

איך עוברים?

נחל דוד

נביעה באמצע המדבר זה פשוט דבר מדהים.

או איך הטיבה לבטא את זה בחורה במגפי לבד

בשביל החרא הזה הגענו על לכאן?

כשאגדל...

בריכת קליאופטרה

פעם, מזמן מזמן רחוק רחוק, כשהרגליים היו יותר קצרות והצעדים היו יותר קטנים אחד הטיולים היותר שכיחים היו אלה לבריכת קליאופטרה.

בריכת קליאופטרה זאת בריכת מי ים חצובה בסלעי ים התיכון בגבול קיבוץ שדות ים ועתיקות קיסריה.

כדי להגיע לשם היינו מצטיידים בוופלים מסבתא תקוה, יוצאים אל החוף וצועדים צפונה עד החוף עם מיי הטורכיז המהממים, הלחופי תאילנד הגענו? למכשול הראשון הגענו! נחל סיד ממפעל המרצפות שנהג לשפוך את שפכיו בעין מפריע לים. תמיד מישהו היה מצליח (או לא מצליח תלוי איך מסתכלים על זה) לדרוך בתוך הסיד ולהטביע את כל הנעל שלא להזכיר את כל הפעמים שהלכנו יחפים. משם היינו מטפסים את המצוק (שבדיעבד מאפיין את כול חופי הים התיכון) שם יש מחזה שתמיד הצית לי את הדמיון בדמות רכבת שממשיכה לים, אולי לקפריסין.

הבריכה עצמה, לא גדולה ומלאה בסלעים וסרטנים אך על שפתה יש פסיפס, או לפחות היה. אני זוכר רק פעם אחת, הראשונה למעשה, עת גל סיפרה לי בסוד (כי אם לא בסוד זה הרי יהרס ויעלם) וגם הראתה לי הלכה למעשה ע"י חפירה קלה בחול את הפסיפס. מאז לא הצלחנו לשחזר וכל מאמצנו עלו בתוהו.

בשבת, טיילתי עם טל לבריכה, הדרך התקצרה פלאים, מכשול נחל הסיד כבר שנים לא קיים, במקומו יש את מכשול גן האירועים. הגן הלאומי קיסריה בנה תצפית לבריכה, אם כי עדיין ניתן לרדת ולרחוץ בבריכה.
וראו איזה פלא, תייר אמריקאי מנסה לחשוף (ללא הצלחה כמובן) את הפסיפס. מישהו... לא שמר על הסוד.