סבתנו היקרה הידועה גם בכינויה "סבתא אידה" מסתובבת דרך קבע עם סכין חדה בתיק, לא לשם הגנה עצמית חלילה אלא לטובת כל פרי שיתקל בדרכה. עת חזרנו מירדן ועמדנו לעלות על טיסה מאילת לנתב"ג התנהלה השיחה הבאה:
אמא (אורית): תגידי מה עשית עם הסכין שלך?
סבתא: החבאתי אותה בתיק.
אמא: את לא יכולה להעלות את הסכין למטוס.
סבתא: ששש, אל תדברי בקול רם שלא ישמעו.
אמא: אי אפשר להחביא את הסכין בתיק, יש שיקוף.
סבתא: אל תדאגי זה מוחבא עמוק בפנים.
בודקת ביטחון: גברת!, יש לך סכין בתיק.
סבתא: מה? באמת? לא ידעתי.
ועל זה נאמר ספרי לסבתא.
אמא (אורית): תגידי מה עשית עם הסכין שלך?
סבתא: החבאתי אותה בתיק.
אמא: את לא יכולה להעלות את הסכין למטוס.
סבתא: ששש, אל תדברי בקול רם שלא ישמעו.
אמא: אי אפשר להחביא את הסכין בתיק, יש שיקוף.
סבתא: אל תדאגי זה מוחבא עמוק בפנים.
בודקת ביטחון: גברת!, יש לך סכין בתיק.
סבתא: מה? באמת? לא ידעתי.
ועל זה נאמר ספרי לסבתא.
