אז מה עושים עכשיו?

עכשיו כשירח הדבש נראה רק כזכרון רחוק עומדות לפני למעשה שתי אפשריות בלבד: להביא ילד לעולם או להתחיל להזריק לגוף הרואין.
אף על פי שלרובכם ההקבלה הזאת תראה גרוטסקית לי היא נראית לא רק מובנת מאליה, אלא בעלת כוח מניע חיובי וחזק ביותר. אין ברירה, עומדת לפני בחירה באחת משתי הצורות המוחלטות של הבלתי הפיך, של המהלך האחד אשר ישעבד לריבון חיצוני את הגוף ואת הנפש ובוודאי את הזמן הפנוי, היקר מכול, ויניב רגעים של אושר וסבל בו זמניים.

פוסט זה לקוח (בשינויים קלים) מתוך הספר עבוֹר את האַלְפּים, אבשלום של ארז שוייצר.