אָזַל

אזל ירח הדבש.

כן אזל, מכל המילים שמתארות סיום אני מרגיש שזאת המילה שמתארת הכי טוב את ההרגשה לחזור הביתה אחרי כזה טיול.

נ.ב.

חוב קטן לכל מי שדרש תמונות (רק בניינים יש לצלם שם) מניו יורק.

בניין ניו יורקי אופייני

Sunday

היום, יום ראשון הלכנו לפארק לראות משחק בייסבול או ליתר דיוק סופטבול (שזה בייסבול יותר עם כדור יותר גדול ובסיסים יותר קרובים).
במשחק הזה אין נבדל כך שהיה הרבה יותר קל להסביר את החוקים.

בבית

טל טוענת שאני לא מצלם, ושאם זה ימשך ככה לא תישאר הוכחה לכך שהיא היייתה פה ואז תיאלץ בלית ברירה לחזור לפה.
מצד שני אחרי שהתרגלתי לצלם את כל הטבע והציפורים לעבור שצלם בניינים זה קצת הרבה משעמם.
מצד שלישי ,אם לומר את האמת, אני לא מרגיש תייר פה אלא כאילו חזרתי הבייתה, כאילו ביום שישי ניסע לארוחת שבת אצל סבתא בברוקלין.
אולי זה בגלל שיש לנו דירה ולא מלון, ואולי בכל זאת יש דמיון.
ואולי במקום לשדרג לבית בכפר אנחנו צריכים לשדרג לבית בוויליג'.

בפקקים

פקק תנועה אווירי, מי שמע על כזה דבר.
זה מה שקורה למי שמשתחצן ומתרברב שהמטוס שלו הכי מהיר ושהוא הולך להגיע ליעד לפני הזמן, בסופו מוצא עצמו טס עו שעתיים לתדלק בבולטימור.

יממה וחצי אחרי שארזנו את המוצ'ילות הגענו סוף סוף לדירתנו השכורה ב Midtown west ואיזה פינוק. דירה מאובזרת, רחוב שקט, מיקום מרכזי (יותר קרוב ל Times square מאשר הדירה במלצ'ט לדיזינגוף סנטר). אפילו הטלויזיה יותר גדולה (כלומר אפילו יש טלויזיה).
בקיצור הכל מצויין חוץ מהקרבה ל H&M.


עוד דבר
כשהבטיחו לי שיש בדירה אינטרנט לא העלתי על דעתי שאני צריך להביא את המחשב.

הדוּבדוּב שבקצפת

הדובדבן שבקינוח
הוא בעצם תפוח.

אלעדוס

מאז ומתמיד סבתא שלי טענה שאני חמוד, אבל מתוק? אני לא טיפוס מתוק!
אבל מסתבר שכנראה לא לחינם יש המכנים אותי אלעדוס (גלידה בעגה המקומית).

סוף סוף תפסתי אותו, ולא סתם, על חם, זולל אלעדוס.
נכון, ראיתם את הציפור הזאת כבר כמה פעמים בתמונות קודמות אבל זאת הפעם הראשונה שאני מצליח לתפוס גם את הצבע שלה, שהוא למעשה כחול כהה ולא שחור כמו שנדמה.

Back to Antigua

לטל נמאס מתל אביב, אחרי 10 שנים בעיר היא רוצה לעבור לגור בכפר, היא טוענת שחסר לה נוף ילדותה הירוק.
השבוע האחרון מעלה ספקות גדולים לגבי נערת הכפר והכפר.
שבוע אחד עם החיות הבריח אותנו חזרה לעיר, לא שלא נהננו אבל לחזור ל Antigua, לציביליזציה ועוד לקבל את אותו החדר במלון היה ממש כמו לחזור הביתה מבחינתנו.

מכאן אנחנו ממשיכים לעוד עיירה קטנה ונחמדה בשם יורק החדשה ומשם,
בקצב של הדג נחש,
נארוז ת'חפצים לתוך המזוודה
מהכפר לעיר בכיוון הירידה...



הנה אני בא...

Finca Tatin's Photos

אפילו לשירותים אי אפשר ללכת בלי המצלמה.

Finca Tatin

עם לוק של אבעבועות רוח ברחנו מגן העדן אחרי לילה אחד כדי למצוא את עצמנו במקום יפה עוד יותר, על שפת אגם ובתוך ג'ונגל ועם יחס סביר בהחלט בין היתושים לשאר מיני החיות הרבות שאורבות פה בתמונות.



בצער רב אין אני מעלה כרגע תמונות עקב בעיות מחשב, בפינקה עצמה אין בכלל אחד כזה ובעיירה הקרובה בשום מקום לא שמעו על פיקסה. אז עד הפעם הבאה פשוט תדמיינו סרטנים, עכבישים, נחש ירוק בשירותים ושלל ציפורים (ואת טל).

Heaven?

דמיינו את גן העדן.
מה אתם רואים?
נוף מדהים?
ירוק מכל עבר?
מקווה מים?
מקום מפלט מפנק?...

ויתושים? דימיינתם גם יתושים?

אין זו הפעם הראשונה במסעותי שאני מגיע אל הגן הנכסף ותמיד הם חייבים לבוא גם. אך כמות היתושים שיש כאן היא בהחלט השיא, אתה מחסל אחד באים עוד עשרה לתגבורת. תכשירים נגד אתם שואלים, שכחו מזה. בגן העדן היתושים בראש שרשרת המזון.